לפני כמה ימים מינה ביבי את וועדת טרכטנברג, אחת מכ- 40 וועדות אשר יושבות כעת ודנות בנושאים שונים ומטרתן העיקרית היא למשוך זמן ולמנוע מביבי לעשות את הדבר שהוא הכי שונא לעשות - להחליט. אבל בואו נניח שהוועדה אכן תתכנס, תעשה את עבודתה ביעילות ותביא בפני ראש הממשלה הצעות מהפכניות לשינוי התפיסה הכלכלית. האם ביבי ייענה להצעות הוועדה? סביר להניח שלא, בטח שלא במלואן. הסיבה לכך היא שביבי לא מבין על מה המחאה - הוא לא מבין שהמחאה היא לא על מחיר הדלק, היא גם לא על מחיר הדיור. היא לא על מחיר הקוטג' וגם לא על מחיר גני הילדים. המחאה היא על אופייה של המדינה, המחאה היא על חלוקה מחדש של העושר שנצבר במדינה, המחאה היא על היכולת של אנשים להתקיים כאן בכבוד בלי לבקש "הקלות" מהממשלה.
ביבי מקווה שוועדת טרכטנברג תיתן כמה המלצות פשוטות לביצוע, כמו הפחתת המע"מ ב- 2-3% או ריווח מדרגות המס לבעלי הכנסות הביניים, וכך הוא יוכל לקנות לעצמו שקט במחיר צנוע למדי של כמה מיליארדי שקלים.
אבל כדי לעשות שינוי אמיתי במדינה, לא מספיק לתת לציבור כמה גרושים ולקוות שבספטמבר נהיה עסוקים במהומות שיבואו עם ההכרזה על מדינה פלסטינאית, ונשכח שבכלל מחינו. כדי לעשות שינוי אמיתי, צריך מנהיג שחושב שמצב הדברים כמו שהוא היום, הוא באמת לא בסדר. צריך מישהו שמבין, באמת מבין, שמעמד ביניים צריך לחיות ברווחה. צריך אדם שלא מסתכל על אנשים כעל שורת רווח במאזן של המדינה, ושלא רואה תשלום שכר הוגן לרופאים או הקצאה של דיור ציבורי רק כשורה בדוח הרווח וההפסד.
השלישייה שמנהיגה את המדינה, ביבי, יובל וברק, לא מורכבת מאנשים כאלה. חברי השלישייה הזו לא קשורים כלל למילים כמו רגישות חברתית, חמלה, סולידאריות או דאגה לזולת. השלישייה הזו לא רואה אנשים אלא מספרים. הם לא רואים זקנה במסדרון, הם רואים את עלות הבריאות לקשישים; הם לא רואים רופאים מתמחים מתמוטטים מעייפות, הם רואים עלויות שכר לעובדי מדינה; הם לא רואים אנשים שמוכרים את הרכב כי הם לא יכולים להחזיק אותו יותר או זוגות צעירים שלא יכולים לקנות דירה, הם רואים עוד כמה אפסים בשורת ההכנסות ממיסים. כל עוד שורת ההכנסות עולה על שורת ההוצאות, האנשים שעומדים מאחורי המספרים ממש לא מעניינים אותם.
שלישייה כזו היא לא שלישייה שיכולה להוביל מהפך חברתי, ושלישייה כזו לא תשנה את סדר העדיפויות במדינה, מהסיבה הפשוטה שחברי השלישייה לא מאמינים בזה. הם מאמינים במספרים. מבחינתם, להקטין את שורת הרווח של המדינה - קודש הקודשים של הכלכלה - בעבור משהו כמו רווחה חברתית, זה פשוט בלתי נתפס.
אי אפשר לשכנע את השלישייה הזו אחרת, ממש כמו שאי אפשר לשכנע את הצבוע, התן והזאב לוותר על אכילת בשר ולעבור לצמחונות. הם אולי עושים קולות של צמחונים כדי להפיס את דעתנו, אבל בתוך תוכם הם תמיד יישארו חיות טורפות. הם התמכרו לתחושה הנפלאה של עודף בהכנסות המדינה, והם לא יכולים בכלל להעלות על הדעת לחלק את העודף הזה בין מי שזקוק לו באמת. כי שביעות רצון של אזרחי המדינה זה לא משהו שרואים בדוחות כספיים, בדוח הכספי אין סעיף לעייפות הרופא, ואין שורה לחסור היציבות שבדירה שכורה.
הכלכלה שלהם לא רואה אותנו, ושום דבר לא ישנה את זה. לכן, אנחנו לא צריכים לנהל משא ומתן עם הזאב, התן והצבוע, אנחנו צריכים לחכות לבחירות ואז לבעוט בהם חזק חזק, בכל הכוח, מכל הלב והנשמה, לבעוט כל כך חזק כך שכל שאר החיות הטורפות יישמעו וילמדו שיש גבול גם למה שאנחנו יכולים לסבול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה