המשפחה החרדית שלי

בימים האחרונים מצאתי את עצמי תומך במחאת המשפחות על העלות הגבוהה של גידול ילדים בארץ הזו. נכון, אני עדיין רווק, אבל זה לא אומר שאין לי משפחה שאני תומך בה - המשפחה החרדית שלי. למשפחה החרדית שלי יש אבא, שלומד בשבילי גמרא ומשנה ותלמוד, ויש אמא, שמטפלת בששת או שבעת או שמונת את תשעת הילדים או עשרת הילדים החרדים שלי.

כמה עולה לי להחזיק את החרדים שלי? נעשה חישוב: אברך חרדי "משתכר" משכורת כפולה, הוא מקבל תקצוב גם ממשרד החינוך, כי הוא "לומד", וגם ממשרד הדתות, כי הוא דתי, ובסך הכל בערך 4,000 ש"ח לחודש כ"קצבת כולל". אני גם כמובן משלם לילדים שלי קצבת ילדים, כאשר קצבה למשפחה של 6 ילדים עולה לי עוד 1,200 ש"ח לחודש. פרט לכך אני עשוי לשלם למשפחה החרדית שלי גם קצבת הבטחת הכנסה, בשיעור של כ- 1,000 שקלים נוספים מדי חודש. מי שמקבל הבטחת הכנסה זכאי בדרך כלל גם להנחה בארנונה, הטבה שעולה לי עוד מאה ומשהו שקלים בכל חודש.

חוץ מזה, אני דואג לשלוח את הילדים החרדים שלי לגני ילדים ותלמודי תורה מסובסדים, כך שאני משלם עוד כמה מאות שקלים בחודש לכל אחד מילדי, כדי שהמשפחה החרדית שלי תוכל להוציא לא יותר מכמה עשרות שקלים לכל ילד.

גם לתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות דאגתי למשפחה החרדית שלי, ואני משלם אותם במקומם, כך שהם משלמים רק כמה עשרות שקלים מדי חודש בעבור שניהם, במקום 400 ש"ח לרבעון שאני הייתי נדרש לשלם לו הייתי במקומם, ועוד כמה עשרות שקלים לחודש בעבור ביטוח לאומי. 

וזה רק קצה הקצה של התמיכה שאני תומך בחרדים שלי, חוץ מזה יש מעונות יום, מכרזי דיור למשתכן, תמיכה ממשרד השיכון ועוד כספים רבות שעוברים מעל ומתחת לשולחן למשפחה החרדית שאני כל כך אוהב. כי אני, כמו ויזה - רק "לפנק, לפנק, לפנק".

המצב הזה לא יכול להימשך, ולכן, במסגרת המהפכה, חייבים להפסיק בצורה הדרגתית את התמיכה בחרדים. נכון, זה לא יהיה קל. נכון, צריך מנהיג שיעשה את זה, ולא אסופה של פוליטיקאים קטנים. נכון, אי אפשר לעשות את זה מהיום למחר וצריך להכריז על תהליך שייקח שנים, ושילווה בייעוץ ובהכשרה לתעסוקה. נכון, יהיה צורך להתגבר על מכשולים פסיכולוגיים ותרבותיים. אבל בסופו של יום, שני הצדדים ירוויחו מזה - גם החרדים, שייצאו סוף סוף מדפוס החיים שלהם של עוני ושל חוסר הגשמה, וגם החילונים, שיוכלו לקנות סוף סוף קוטג' ב- 8 שקלים, פשוט כי יישאר להם יותר כסף בכיס כל חודש. 

המדינה, כמו עגלה, צריכה כמה שיותר חמורים שיימשכו אותה קדימה; אבל מדי שנה, כמות החמורים הולכת וקטנה, וכמות החרדים שיושבים על העגלה וצועקים "דיו" הולכת וגדלה. כדי לעשות מהפכה אמיתית, החרדים צריכים לרדת מהעגלה ולעזור לנו למשוך אותנו קדימה, כי כבד לנו מאוד למשוך גם את משקל העגלה וגם את משקלם. 

לנו אין חילונים שימשכו את העגלה במקומנו.