הכלכלה לא קונה במכולת

הכלכלה מתפתחת. התוצר הלאומי הגולמי עולה. המשק יגדל בכך וכך אחוזים. כלכלת ישראל מובילה את כלכלות העולם.

אם הכלכלה של ישראל כל כל מוצלחת, איך זה שאנחנו, האזרחים הפשוטים, הולכים ושוקעים? הסיבה היא שהכלכלה לא צריכה לשלם 8 שקלים על גביע קוטג', וגם לא 7.62 ש"ח בעבור ליטר דלק. הכלכלה לא קונה במכולת ולא משלמת שכר דירה. 

"אבל אנחנו הכלכלה" כולם אומרים. נכון, אבל לא רק אנחנו. חוץ מאיתנו, האזרחים הפשוטים, הכלכלה מורכבת גם מאנשים לא כל כך פשוטים: מחברות, מעשירים ומאנשים שפשוט קל להם. אם הכלכלה עולה ואנחנו שוקעים, המשמעות היא שיש מישהו שעולה, והמישהו הזה הוא לא אנחנו.

אז למי טוב פה לעזאזל? כדי להבין למי טוב פה, צריך קודם כל להבין למה רע פה, למה הכל כל כך יקר פה. והסיבה ליוקר המחיה היא לא היצע וביקוש, כמו שביבי היה רוצה שנחשוב. אין התייקרות עולמית של מוצרים (טוב, יש - אבל לא בשיעור חד כל כך). ההתייקרויות במשק היא לא גזרת גורל שאינה תלויה בנו. ההתייקרויות של כל דבר ודבר בחיים שלנו נובעת מכך שביבי ויובל מעלים שוב ושוב מיסים עקיפים (לדוגמא, מע"מ או מס על הדלק). 

מהם מיסים עקיפים? ישנם שני סוגי מס - מס עקיף ומס ישיר. מס ישיר מוטל על ההכנסה של אדם, והוא פרוגרסיבי, משמע - ככל שאדם מרוויח יותר כסף, כך הוא משלם יותר מס. מס הכנסה הוא מס שכזה. לעומתו זאת, מס עקיף מוטל על הצריכה, משמע - לא על מה שאדם מרוויח, אלא על המוצרים שהוא קונה. מע"מ והמיסים שמוטלים על הדלק (בלו) ועל הנדל"ן (מס רכישה) הם דוגמא למיסים עקיפים.

אז מה הבעיה הגדולה עם המיסים העקיפים? הרי לכאורה המיסים העקיפים הם מיסים שמוטלים באופן שווה על העשירים והעניים כאחד, ומה יכול להיות יותר שוויוני מזה? אם הצמד ביבי-יובל מעלה בשקל את המס שמוטל על הדלק, אז גם אני אשלם עוד שקל על כל ליטר דלק, גם אתם וגם יצחק תשובה ונוחי דנקנר. שוויון. הבעיה היא שכאן נכנס לפעולה חוק כלכלי שנקרא חוק התועלת השולית הפוחתת. במילים פשוטות, חוק התועלת השולית הפוחתת אומר שככל שיש לך יותר כסף, ככה הגריעה של כל סכום נתון ואחיד תפגע בך פחות מאשר במישהו שיש לו פחות כסף.

נסביר במספרים: למי כואב יותר כשממסים אותו בשקל אחד - לאהוד ברק, שיש לו כרגע מאה מיליון ש"ח בבנק, או לכם ולי, שיש לנו 2 שקלים בבנק? ברור שאנו הם אלו שנפגעים יותר, מפני שמיסוי של שקל אחד על סך הון של 2 שקלים, מהווה מיסוי של 50% מההון שלנו, בעוד שברק בכלל לא ירגיש את השקל הזה שלקחו לו, ושמהווה שבריר אחוז מההון שלו.

לכן, מיסוי עקיף לא נחשב מס שוויוני אלא מס רגרסיבי - מס שפוגע יותר, במי שיש לו פחות. שזה, דרך אגב, אנחנו.

בתקופת ביבי-יובל עלו המיסים העקיפים שוב ושוב ושוב. אנו יכולים לראות את זה במחיר הדלק, שעלה לשיאים שלא ידענו כמותם, למרות שמחיר חבית נפט לא חזר לרמתו מאז המשבר של 2008. מדוע? כי המס העקיף על הדלק עלה שוב ושוב. 

הייתי מקבל העלאה של מיסים עקיפים אם ביבי-יובל היו באים ואומרים שחסר למדינה כסף ואין ברירה. אבל הם לא באים ואומרים את זה, להיפך, שכן בד בבד עם העלאת המיסים העקיפים, ביבי-יובל מורידים את המיסים הישירים, מס החברות וירד מס ההכנסה, כך שבעלי הכנסות גבוהות ומעלי מניות בחברות משלמים פחות על ההכנסה שלהם, ואילו אנחנו, הפשוטים, משלמים יותר על הצריכה. 

ככה מעלים את נתוני המאקרו של הכלכלה - מעשירים את העשירים ומענים את העניים. בסופו של דבר, כמו האיש שראשו נמצא בפריזר ורגליו במיקורגל, הטמפרטורה הממוצעת היא בסדר גמור.